• מערכת השקעות משפטיות

שיטת קריסטלר: אלימות המהווה עילת תביעה

לפני יותר ממאה שנים פיתח רופא נשים גרמני שיטה אלימה אשר נועדה לזירוז הלידה. מאז ועד היום, שיטת קְרִיסְטֵלֶר הידועה לשמצה נחשבת עדיין לפרקטיקה נוהגת בבתי חולים בארץ ובעולם. עו"ד ד"ר שי פויירינג קורא במאמר מיוחד להפסיק את השימוש בה, ומעביר מסר ליולדות: הצוות הרפואי נהג באלימות במהלך הלידה? מדובר בעילה לתביעה משפטית

עו"ד ד"ר שי פויירינג

בסוף המאה התשע עשרה, פיתח רופא נשים גרמני ששמו קריסטלר, תמרון אלים ומכאיב במיוחד אשר נועד, לכאורה, לזרז את חילוץ העובר מן הרחם.

התמרון כרוך בהפעלת לחץ ניכר על רום הבטן של היולדת בעזרת זרוע הרופא או המיילדת. לשם כך מטפס המבצע על מיטת היולדת, מניח את האמה על רום הבטן, משעין עליה את כובד משקלו ומייצר תנועות סחיטה כלפי חלקו התחתון של הגוף.


עם השנים דעך כוכבו של הקריסטלר משום שהמיילדים נחשפו לסיבוכי התמרון, ובהם: קרע של הרחם, קרעים בתעלת הלידה, שברים, קרע של הטחול וכן סיבוכים מאוחרים יותר כגון חולשה של רצפת האגן על המשתמע מכך. ואכן, החל מאמצע המאה הקודמת הוזכר התמרון על שם קריסטלר בספרות הגינקולוגית במטרה אחת - על מנת לגנותו תוך ציון שאינו ראוי לשימוש. בהמשך אף הושמט איזכור התמרון מרוב הספרים המובילים.


והנה, דווקא בעשורים האחרונים מתברר שהקריסטלר שב ותופס מחדש אחיזה בארגז הכלים של מקצוע המיילדות. מחקר מצרפת הראה שברבע מן הלידות הופעל התמרון. מנהל מחלקה בישראל אישר באוזני שלמרות שהוא אסר על רופאיו לבצע קריסטלר, ידוע לו ש"מאחורי גבו", לפחות בשליש מן הלידות במחלקה שלו במהלך התורנות מבוצע בניגוד להוראותיו התמרון ומאליו ברור שלא היה לכך כל זכר ברשומה.

תחיית השימוש בקריסטלר הביאה לתגובת נגד. בתחילה היו אלה בעיקר ארגוני נשים במדינות שונות אשר גרסו שזהו מקרה אופייני של אלימות נגד נשים, ויצאו למסע כנגד התמרון. טענתם הייתה שככלל נשים חשופות בחדרי לידה להתנהלות פוגענית ומכאיבה שכמותה רופאים לא היו מרשים לעצמם לבצע במהלך טיפול בגברים. לקול הזעקה הציבורית היו השגים. כך למשל בשנת 2007 בעקבות פעילות ציבורית ענפה של ארגון נשים ספרדי בשם "הלידה שייכת לנו" אסרה ממשלת ספרד על שימוש בקריסטלר.


זה לא נעצר בכך – בשנים האחרונות סיווג ארגון הבריאות העולמי (WHO) את הקריסטלר כפעולה ש"אינה מומלצת" בחדרי לידה המצויידים במכשיר ללידת ואקום. בכך למשל סימן ארגון הבריאות העולמי כי פעולה זו מותרת בלית ברירה רק באיזורי ספר בעולם השלישי בחזקת עדיפה מכלום. ארגון המיילדות האמריקאי ה- ACOG הבהיר לאחרונה כי אין בדעתו לפרסם נייר עמדה ביחס לקריסטלר, מן הטעם הפשוט - שהיא אינה מומלצת. הקולג' המלכותי למיילדות וגיניקולוגיה בבריטניה הגדיל והוציא הנחייה פוזיטיבית לפיה תמרון הקריסטלר אסור לביצוע ברחבי הממלכה.


לאחרונה התפרסה ב- COCHRANE הנחשב סקירת הספרות העדכנית ביחס לתמרון הקריסטלר. המסקנה של הסוקרים היתה חד משמעית: בעוד שכל מטרת התמרון אחת היא - והינה קיצור הלידה באמצעות דחיקת העובר מן הרחם - הרי שאין למצוא בספרות כל הוכחה לכך שהתמרון אכן מקצר את זמן הלידה... ברור, אם כך, שאין כל ההצדקה לשימוש בתמרון אם אינו משיג את מטרתו. וביתר שאת – אין כל הצדקה לעשות כן, כאשר ידוע שהתמרון כרוך בסיבוכים שחלקם חמורים ואף מסכני חיים.

נתון מקומם ולא מפתיע שחוזר ועולה בשיחות עם יולדות הוא שהתמרון בוצע מבלי שהתבקשה, וממילא ניתנה, הסכמתן לביצועו. התנהלות זו של הצוות הרפואי הינה בניגוד גמור להוראות סעיף 13 לחוק זכויות החולה התשנ"ו-1996. עובדה זו כשלעצמה מהווה עילה לתביעה.


פעמים רבות כאשר מתחקרים את אירועי הלידה, עולה מתיאור הנשים כי בוצע בגופן תמרון הקריסטלר, אך בניגוד לחוק ולפסיקה אין לכך כל עדות ברשומה הרפואית. מחקר מצרפת מעלה שרק בעשירית מן הפעמים שהתמרון בוצע היה לכך ביטוי ברשומה. בימנו כאשר מרבים בני הזוג לתעד חזותית את הלידה, ניתן להוכיח בנקל שהפעולה אכן מבוצעת באחוז מרשים של הלידות בעוד שכמעט אף פעם, בנגוד לחוק ולפסיקה, אין תיעוד אודות כך ברשומה.


רופאים מאיטליה פרסמו לאחרונה מאמר חשוב שעניינו הקשיים בהם ניתקל מי שמבקש לאמוד את נזקי תמרון הקריסטלר. ראשית הם מצביעים על כך שלא ניתן לכמת ולכן גם לא להשוות את מידת הכוח המופעלת בעת התמרון, שכן הוא תלוי משקלו של המבצע ומידת נחישותו בהפעלת הלחץ, שהרי ברור שאין דינו של לחץ המיוצר בידי מיילד כבד משקל כדינו של לחץ שמייצר מיילד צנום מימדים. עוד מציינים החוקרים כי זיהו בספרות שתי תופעות מטרידות הפוגעות למעשה ביכולת לאמוד נכונה עד כמה שכיחים נזקי התמרון וסיבוכיו. הראשונה היא שאין דיווח כן ואמיתי אודות סיבוכים, שכן אנשי הצוות נוטים שלא לפרסמם. התופעה השנייה היא שגם כאשר ישנו דיווח על קרע ברחם או בתעלת הלידה וכו' אין כל איזכור ברשומה הרפואית שהתמרון אכן בוצע. משכך סיבוכים רבים הגם שמדווחים הם אינם מיוחסים לתמרון, למרות שהם תוצאה ישירה שלו.


בשנים האחרונות דנו ועדות בדיקה של משרד הבריאות במספר מקרים בהם נגרם נזק כתוצאה מתמרון הקריסטלר. לפחות שלוש פעמים יצאה קריאה בדו"ח ועדה לארגון הגינקולוגים הישראלי לפרסם נייר עמדה ביחס לתמרון אך פעם אחר פעם סירב הארגון להסדיר את הנושא והותיר את ההחלטה בידי כל מחלקה ומחלקה ולשיקול דעתה.


המסר העיקרי לציבור הישראלי הוא שלמרבה הצער ישנן עדיין בארץ מחלקות יולדות אשר מקובל לבצע בהן את התמרון. הכדור נמצא אם כן בידי היולדות. רצוי לברר מראש מהי מדיניות המחלקה באשר לביצוע הקריסטלר ולקבל החלטה מושכלת היכן ללדת. כמו כן רצוי לזכור שגם במחלקה שבה מקובל לבצע את התמרון, הכוח לסרב לביצועו מצוי בלעדית בידי היולדת ואין בכך כדי לפגוע ביעילות הלידה שכן בידי הצוות הרפואי כלים בטוחים יותר לסיים את הלידה מאשר להפעיל לחץ בלתי מבוקר ואלים.

בחזרה למגזין
בחזרה לעמוד הבית