• מערכת השקעות משפטיות

מימון תביעות רכוש וליקויי בנייה בימי קורונה

גם בימים כתיקונם, לא כל שכן במשבר הכלכלי חסר-התקדים הנוכחי, תובעים מתקשים לגייס את ההון הדרוש לצורך הגשת תביעת נזיקין – בייחוד בתחום הרכוש וליקויי הבנייה. גיא יעקב מסביר כיצד בכל זאת הצליח להגיש תביעת ליקויי בנייה בשם שני ועדי בתים בהיקף של כ-6 מיליון ש"ח, ומה הבין בדרך

עו"ד גיא יעקב

תביעות נזקי רכוש נותרות בלתי מטופלות. עו"ד גיא יעקב
תביעות נזקי רכוש נותרות בלתי מטופלות. עו"ד גיא יעקב

אחרי כעשרה חודשים בתוך משבר הקורונה, ומשבר כלכלי הרסני שפגע קשות בכיס של מעמד הביניים, השחקנים השונים בעולם המשפט כבר יודעים שהנגיף הגביה עוד יותר את החסם הכלכלי, העצום ממילא, שעומד בפני תובעים ועורכי דין, בדרכם להגשת תביעות מוצדקות.


אלו ימים שבהם מרבית האנשים דוחים כל הוצאה "בלתי-הכרחית" מפני ההוצאות השוטפות והדחופות יותר. בנוסף, "שונאי הסיכון" מבין התובעים, גם בימים כתיקונם (כולם יודעים איך נכנסים להליך משפטי, אף אחד לא יודע איך יוצאים ממנו) מתקבעים עוד יותר בחששם. התוצאה היא שתביעות בכלל, ותביעות נזקי רכוש בפרט, נותרות בלתי-מטופלות.


גם לפני השנה האחרונה, מכשול מימון התביעה היה מוכר לתובעים ולמייצגים רבים בתחום הנזיקין. אם בתביעות נזקי גוף גובה האגרה קבוע בתקנות ואינו גבוה בצורה יוצאת דופן (חוות הדעת, שעלותן גבוהה מאוד, הן המכשול העיקרי), הרי שבהליכים אזרחיים, בהם תביעות רכוש וליקויי בנייה, גובה האגרה הינו נגזרת של סכום התביעה, ועלו במקרים של תביעות מורכבות להגיע למאות אלפי שקלים ומעלה.


היכולת של תובע להעביר סיכון ולהשתמש בגוף להשקעות בהליכים משפטיים, דוגמת קרן ג'סטיס, הפכה בשנה האחרונה קריטית עבור תובעים ועורכי דין – קל וחומר בתביעות רכוש, כאמור. בין אם לצורך קבלת חוות דעת, תשלום אגרת בימ"ש, מקדמות כלשהן לעורכי הדין, שכר מגשרים או כל הוצאה אחרת – קבלת ההשקעה מאפשרת לתובעים לנתב את המשאבים הפרטיים שלהם להוצאות מיידיות, לגדר סיכונים כלכליים, ובמקרה של הליך מרובה-תובעים, מאפשרת גם לצלוח את החסם הטכני ומייתרת את הצורך לגייס מכלל התובעים את חלקם היחסי בתביעה.


ליקויי בנייה: מקרה מבחן


דוגמא ספציפית ניתן להביא מתחום ענף הבניה וליקויי הבנייה. כידוע, בשנים האחרונות, עם העלייה במחירי הדיור ובצידה תנופת בנייה חסרת תקדים, החל גל של בנייה קבלנית בהיקפים גדולים אשר טרם נראו בעבר.

למרבה הצער, גל זה הביא עמו עוולות נזיקיות בדמותן של ליקויי בנייה – תחום שלטעמי עדיין כמעט בתולי, ומדגים במיוחד את הצורך בקבלת כספים מגופים להשקעות בהליכים משפטיים דוגמת קרן ג'סטיס, נוכח מערכת יחסי הכוחות הבלתי-שוויונית: מצד אחד, קבלן בעל ממון, ומצד שני רוכשים אשר כמעט תמיד אינם בעלי יכולת להעמיד סכומים ניכרים נוספים לשם מימון התביעה.


חשוב להבין כי התביעות הפוטנציאליות הגדולות הינן של ועדי בתים (בשל ליקויים רבים ברכוש המשותף), והן מחייבות גיוס "קופה" מכלל הדיירים. במרבית המקרים, גיוס של אלפי שקלים מכל דייר הופכת למשימה בלתי-אפשרית, גם טכנית (לאור העובדה שנדרש שיתוף פעולה מכלל הדיירים) וגם מהותית (הדיירים בדיוק נכנסו לדירה חדשה, בה השקיעו את מיטב כספם, ומתקשים להוציא סכומים נוספים לצורך הגשת תביעה).


כאמור, קרן ג'סטיס מהווה פתרון קלאסי. דוגמא לכך היא תביעת ליקויי בנייה אותה הגיש לאחרונה משרדנו בשם שני בניינים, בני כ-70 יחידות דיור, שנבנו במאוחד, באותו גוש/חלקה, בגין ליקויי בנייה נגד הקבלן. עפ"י חוות הדעת שהציגו הוועדים, בבניינים קיימים ליקויי בנייה בסכום של כ-5.5 מיליון ש"ח.


עלות המחצית הראשונה של האגרה אשר הייתה דרושה להגשת התביעה עמדה על כ-70,000 ש"ח; עלות חוות הדעת שתמכה בתביעה הגיעה לכ-30,000 ש"ח; וכך מצאו עצמם הוועדים בפני הוצאה צפויה של כ-100,000 ש"ח כתנאי סף להגשת התביעה. לסכום זה יש כמובן להוסיף את מחציתה השנייה של האגרה, הוצאות נוספות שצפויות כבר כעת (כגון נשיאה בשכר טרחת מומחה מטעם בית המשפט, שכר טרחת עורך הדין וכיוצ"ב), ומכאן עולה כי ההוצאה המינימאלית לניהול ההליך, עבור כל בית אב תובע, הינה אלפי שקלים.

משך תקופה של כחמש שנים (!) ניסו הוועדים לגייס את הסכומים הדרושים לשם ניהול ההליך, ללא הצלחה. התברר כי חלק מבעלי הדירות בבית המשותף לא מוכנים להשקיע מכיסם לשם הגשת התביעה, בין אם משיקולים כלכליים או משיקולים של חוסר עניין בהגשת תביעה הקשורה ברכוש המשותף. למרבה המזל, פניית משרדנו לקרן ג'סטיס לצורך מימון התביעה נחלה הצלחה, וקרן ג'סטיס השקיעה סך של כ-120,000 ש"ח. התביעה, שכבר הוגשה בשעה טובה לבית המשפט המחוזי, מתבררת בימים אלה.


מהפכה משפטית, כלכלית וחברתית


קשה להפריז בחשיבות המימון במקרים כאלה, הן מצד התובעים והן מצד עורכי הדין המייצגים. משרדים אזרחיים, העובדים על בסיס אחוזים מתביעות אזרחיות, יכולים כעת להגיש תביעות בסדרי גודל משמעותיים, אשר לא ניתן היה להביאן לעולם אילולא היה בנמצא גוף אשר היה נוטל על עצמו את כל ההוצאות הקשורות בניהול התיק.


כמובן, באופן הזה, גם הסיכון הכלכלי של הלקוח מתבטל לחלוטין. לקוח אשר מממן מכיסו הליך משפטי, ודאי בסכומים ניכרים, חושף עצמו להוצאות כבדות אשר ירדו לטמיון באם תביעתו תידחה. במקרים של קבלת השקעה חיצונית לתביעה כבמקרה של קרן ג'סטיס, הרי שקרן ג'סטיס לוקחת על עצמה את מלוא הסיכון במקרה של דחיית התביעה.


עניין זה נותן תמריץ פסיכולוגי משמעותי מאוד לתובעים לעמוד על זכויותיהם: לא נדרשת מהם כל השקעה כספית, הם נטולי סיכון, עוה"ד המטפל נוטל על עצמו את ההתעסקות עם הפן המשפטי ובסופו של דבר הלקוח פוגש פסק דין אשר לא הוציא בגינו שקל אחד. בראייה רחבה, ביטול מרכיבי ההוצאה והסיכון, שבמקרים רבים מהווים קו פרשת המים להגשת התביעות בפועל, הינו דבר מהפכני – לחיוב, כמובן – בעולם הנזיקין והתביעות האזרחיות בכלל. עצם האפשרות העומדת כיום בפני תובעים לקחת מימון וכיסוי מקרן ג'סטיס למלוא הוצאותיהם הקשורות בהליך, כשלמעשה הם-התובעים אינם נדרשים להוציא כסף מהכיס ואינם נוטלים על עצמם כל סיכון כלכלי, מהווה מהפכה במערכת יחסי הכוחות אשר קיימת וידועה לכל עו"ד מייצג בתחום האזרחי.


אם נחזור למקרה שתואר לעיל בדבר תביעת ליקויי הבנייה, ללא קבלת מימון לא היו יכולים וועדי הבתים לתבוע את נזקיהם, הקבלן היה חומק מתביעת מיליונים וללא מתן מענה אמיתי לליקויי הבנייה, והתובעים היו נותרים בחסרון כיס משמעותי מאוד.


האפשרויות הגלומות כיום בשימוש בכלי החדש של השקעות בהליכים משפטיים, ובקרן ג'סטיס בפרט, משנות את מערכת יחסי הכוחות כפי שאנו מכירים אותה כיום בעולם הנזיקי, לטובת הניזוקים. לא עוד גופים בעלי ממון מול ניזוקים מוחלשים, שאינם בעלי יכולות לעמוד משפטית וכלכלית מול הצד המזיק.


בטווח הארוך, השלכות הכלי החדש הינן רצויות ועומדות בקנה אחד עם מטרות דיני הנזיקין: בלי ספק, הידיעה שזכות הגישה לערכאות עומדת לכל תובע (כעת גם מעשית, ולא רק רעיונית), בייחוד בתחום נזקי הרכוש וליקויי הבנייה בפרט, יביאו להתייחסות רצינית החל משלב הבנייה עצמו, אשר ייערך בקפידה רבה יותר, ובוודאי בשלב הבדק.


זאת כדי להימנע מהצורך להתמודד עם העוולות במגרש המשפטי, שכן האפשרות לקבלת השקעה לצורך כיסוי הוצאות התביעה מקרן ג'סטיס פותחת בפני התובעים, ועורכי הדין בתחום, עולם חדש, מלא הזדמנויות.


בחזרה למגזין
בחזרה לעמוד הבית