כשהנפגעת הופכת לתובעת: תביעה אזרחית בגין פגיעה מינית

בשנים האחרונות החלו נשים וגברים שעברו פגיעות מיניות לפנות להליך הנזיקי. הוא נותן מענה משלים וראוי יותר מההליך הפלילי, מחזיר את הכוח והשליטה לנפגעים וגורם לתוקף לשלם על מעשיו, במלוא מובן המילה. זהו לא בהכרח הליך זול, אך ניהול נכון שלו מאפשר לנפגעים לקבל פיצוי כספי עמו הם יכולים להתחיל ולשקם את חייהם. עו"ד רותם אלוני-דוידוב, המתמחה בייצוג תובעים בתביעות בגין פגיעה מינית, מסבירה במאמר מיוחד על התחום הייחודי והמתפתח הזה, שיכול לחולל שינוי אישי וחברתי חשוב

עו"ד רותם אלוני-דוידוב

לגרום לתוקפים לשלם על מעשיהם, בכל המובנים. עו"ד רותם אלוני-דוידוב
לגרום לתוקפים לשלם על מעשיהם, בכל המובנים. עו"ד רותם אלוני-דוידוב

מאמר זה מדבר בלשון נקבה, אך רלוונטי לשני המינים.


במשך שנים ארוכות נתפס ההליך הפלילי כמסלול המשפטי היחיד עבור נשים וגברים שעברו פגיעה מינית. בעשור האחרון החלו נשים שעברו פגיעות מינית לפנות להליך הנזיקי, מתוך האמונה שהליך זה יוכל לתת להן את המענה לו הן זקוקות.


בתחילה נשים אלה נתפסו כרודפת בצע, שכל רצונן הוא לקבל כסף, ונטען נגדן שנפגעת אמיתית הייתה מגישה תלונה במשטרה ולא תביעה אזרחית, ולצערי גם היום מעת לעת אנחנו שומעות ביקורת שכזו. אך ברור היום יותר מתמיד כי ההליך הפלילי לא מסוגל לתת מענה ראוי לנשים שעברו פגיעה מינית, בעוד ההליך הנזיקי גם אם אינו מושלם, נותן להן מענה ראוי יותר. ועל כן ראוי לתת עליו את הדעת הן במקום הליך פלילי, והן כהשלמה להליך הפלילי.


כשהנפגעת הופכת לתובעת

הדרך לשיקום לאחר אירוע של תקיפה מינית (או תקיפה מכל סוג שהוא) הנה ארוכה ורצופת מכשולים, רגשיים נפשיים, פיזיים וכלכליים, ועל כן מחייבת היא עזרה נפשית המהווה נדבך חשוב בהליך השיקום, אלא שלעזרה הנפשית נלווה נטל כלכלי, ועל כן חשוב לתת את הדעת לכך שנדרשת גם יכולת כלכלית לממן את הליך הטיפול הממושך.


הדבר החשוב ביותר בהליך האזרחי היא העובדה שהנפגעת היא גם התובעת, יש לה הזדמנות להשפיע באופן ישיר על התביעה, והיא לא תלויה במשטרה ובפרקליטות שיחליטו בשבילה. בגלל הכוח הזה, היא יכולה להחליט את מי לתבוע, על מה לתבוע והאם להתפשר.


היא גם יכולה להחליט האם נכון בכלל להגיש תביעה, שכן פעמים רבות עבור נשים שעברו פגיעה מינית, עצם הפניה לבית המשפט היא חוויה קשה, בעיקר אם צריך לצורך כך לעבור בדיקה פסיכיאטרית, ועל כן האפשרות של מכתב דרישה, אשר יאפשר לה גם לזכות בפיצוי שמגיע לה, וגם להימנע מבית המשפט היא אפשרות ראויה ופעמים רבות מתאימה ביותר לנפגעות.


הכוח והשליטה עוברים לידי הנפגעות והנפגעים

בעצם העובדה שהתובעת עומדת אל מול הפוגע כשווה אם לא כחזקה ממנו, ובידיה ההחלטה האם להמשיך בהליך וכיצד, ניתנת לתובעת תחושה של שליטה וכוח, תחושה שנשללה ממנה הן כתוצאה מהפגיעה והן במסגרת ההליך הפלילי.


בנוסף פגיעה מינית פעמים רבות אינה מתרחשת בחלל ריק, היא מתאפשרת בזכות אלה שהעלימו עין, אלה שסייעו ואלה שאפשרו אותה, ובתביעה אזרחית, הנפגעת יכולה לתבוע לא רק את הפוגע עצמו, אלא את כלל הגורמים שהיו מעורבים ויכלו למנוע את הפגיעה בה, או להקטין אותה. כך לדוגמא בית ספר שהעסיק מורה או עובד מבלי שדרש ממנו תעודת יושר, והמורה פגע בתלמידות, נושא באחריות לפגיעה, ויידרש לפצות את הנפגעת.


ההליך האזרחי מאפשר בגמישותו להתאים לתובעת את קו התביעה המתאים לה ביותר, ומאחר והפגיעה המינית מלווה בפגיעה נפשית משמעותית, כדאי ולעיתים אף רצוי כי במידת הצורך הייצוג המשפטי ועיצוב האסטרטגיה המשפטית יעשו בהתייעצות עם המטפל/ת, כל זאת כאשר לתובעת שליטה מלאה על אופן ניהול ההליך, ויכולה היא בכל שלב להחליט ולהפסיק את התביעה.


ניהול נכון של ההליך הנזיקי מאפשר לנפגעת את הפיצוי הכלכלי עימו היא יכולה להתחיל ולשקם את חייה, ועל כן בהליך האזרחי מבצע העבירה, התוקף, אכן "משלם" על מעשיו, וזאת במלוא מובן המילה.


בחזרה למגזין
בחזרה לעמוד הבית