גישורים מאחורי הקלעים

עו"ד ומגשר אלי צחייק, מבכירי המגשרים בתחום הנזיקין בישראל, מספר על אחורי הקלעים של ניהול הליכי גישור, על הכללים שמנחים אותו בדרך לפתרון מחלוקות סבוכות ונפרד מדפי רוזן-זינגר ז"ל, עורכת דין ומגשרת יוצאת דופן ואהובה שהלכה לעולמה בשבוע שעבר

עו"ד ומגשר אלי צחייק

גישור הוא אמנות. עו"ד ומגשר צחייק. צילום: יח"צ
גישור הוא אמנות. עו"ד ומגשר אלי צחייק (צילום: יח"צ)

ביום 25.10.17 הנחיתי כנס של לשכת עורכי הדין בנושא רשלנות רפואית וגישור, כאשר בין המשתתפים בפנל המגשרים הייתה חברתנו היקרה עו"ד דפנה (דפי) רוזן זינגר ז"ל. הבשורה המרה על פטירתה בטרם עת תפסה אותי לגמרי לא מוכן, בדרך למשרד, לקראת עוד יום שגרתי כביכול של גישורים, כאשר על אותו "כביכול" ארחיב מעט בהמשך.


רבים וטובים ממני יספרו בשבחה של דפי ז"ל. אני בימים אלה יכול כרגע רק לחשוב על דפי הספורטאית, דפי עם החיוך הכובש, דפי השזופה, דפי הגולשת, דפי הבלתי אמצעית של היום-יום ושל הים עם נעלי האצבע והבגדים הזרוקים של סוף השבוע, אותה דפי שסמלה עבורי חופש ואת כל מה שראוי וטוב לעמול למענו במקצוע שלנו, על מנת להתרווח בין לבין.


גישור אינו דבר סתמי או טכני ולכן נקטתי למעלה בביטוי "כביכול", שכן כמעט כל תיק שונה ממשנהו: משפחה שאבדה את היקר מכל, אדם שנפגע קשה באירוע, סכסוך ארוך שנים שמצריך פתרון - גישור הוא אנשים, גישור הוא מגע עם אנשים, בגישור אנו מגלים "סיפור חיים".


אני נמנע ככל שניתן, למעט בהזדמנות חריגה זו, מלדבר על גישורים או להסביר איך לנהל גישורים, מאותה סיבה שהסופר הצ'כי הנודע קרל צ'אפק בסיפורו "האיש שידע לעוף" הסביר והוכיח כי ישנם דברים שלא ניתן להסבירם (כפי שלא ניתן להסביר אהבה).