• מערכת השקעות משפטיות

גישורים מאחורי הקלעים

עו"ד ומגשר אלי צחייק, מבכירי המגשרים בתחום הנזיקין בישראל, מספר על אחורי הקלעים של ניהול הליכי גישור, על הכללים שמנחים אותו בדרך לפתרון מחלוקות סבוכות ונפרד מדפי רוזן-זינגר ז"ל, עורכת דין ומגשרת יוצאת דופן ואהובה שהלכה לעולמה בשבוע שעבר

עו"ד ומגשר אלי צחייק

גישור הוא אמנות. עו"ד ומגשר צחייק. צילום: יח"צ
גישור הוא אמנות. עו"ד ומגשר אלי צחייק (צילום: יח"צ)

ביום 25.10.17 הנחיתי כנס של לשכת עורכי הדין בנושא רשלנות רפואית וגישור, כאשר בין המשתתפים בפנל המגשרים הייתה חברתנו היקרה עו"ד דפנה (דפי) רוזן זינגר ז"ל. הבשורה המרה על פטירתה בטרם עת תפסה אותי לגמרי לא מוכן, בדרך למשרד, לקראת עוד יום שגרתי כביכול של גישורים, כאשר על אותו "כביכול" ארחיב מעט בהמשך.


רבים וטובים ממני יספרו בשבחה של דפי ז"ל. אני בימים אלה יכול כרגע רק לחשוב על דפי הספורטאית, דפי עם החיוך הכובש, דפי השזופה, דפי הגולשת, דפי הבלתי אמצעית של היום-יום ושל הים עם נעלי האצבע והבגדים הזרוקים של סוף השבוע, אותה דפי שסמלה עבורי חופש ואת כל מה שראוי וטוב לעמול למענו במקצוע שלנו, על מנת להתרווח בין לבין.


גישור אינו דבר סתמי או טכני ולכן נקטתי למעלה בביטוי "כביכול", שכן כמעט כל תיק שונה ממשנהו: משפחה שאבדה את היקר מכל, אדם שנפגע קשה באירוע, סכסוך ארוך שנים שמצריך פתרון - גישור הוא אנשים, גישור הוא מגע עם אנשים, בגישור אנו מגלים "סיפור חיים".


אני נמנע ככל שניתן, למעט בהזדמנות חריגה זו, מלדבר על גישורים או להסביר איך לנהל גישורים, מאותה סיבה שהסופר הצ'כי הנודע קרל צ'אפק בסיפורו "האיש שידע לעוף" הסביר והוכיח כי ישנם דברים שלא ניתן להסבירם (כפי שלא ניתן להסביר אהבה).


המגשר צריך כמובן לקרוא את התיק, להיעזר בחומר רקע, פסיקה עדכנית, לדעת את סעיפי החוק, אולם מעבר לכך צריך לחוש את התיק, להסתכל מבעד לטענות הפורמליות ולהגדיל את טווח הראיה עד שתתגלה בפניו שקיפות האינטרסים האמיתיים של הצדדים.


ובכל זאת, פטור בלא כלום אי אפשר. וקיימים מספר עקרונות בסיסים שמנחים אותי, ועליהם אפרט בקצרה, כדי להסביר לכם, עורכי הדין ולקוחותיהם, כיצד נראים הדברים מנקודת מבטנו, המגשרים.


בראש ובראשונה – עצמאות המגשר! חובה עלינו כמגשרים להיות בלתי תלויים ומנותקים מכל השפעה של גורמי כוח כאלה ואחרים, שבאופן לגיטימי מבחינתם תמיד ובכל תחום ירצו להשפיע על התוצאה. כולם שווים בגישור! זהו כלל ברזל שלא ניתן לסטות ממנו ויש להשאיר בצד כל שיקול אחר, לבטח שקולים כלכליים של לקוחות חוזרים/קבועים.


הכלל המנחה השני חשוב לא פחות בעיני, והינו "מכל מלמדי השכלתי": חובה להיות קשוב לצדדים ולמעשה לכל אדם המשתתף בגישור. בכל הנוגע לעורכי הדין המופיעים בפני, נקודת המוצא שלי הינה שהם יודעים ומכירים התיק הרבה יותר טוב ממני ויש להקשיב להם באדיקות. יתרה מכך, לא אחת אני נעזר בחברים, עו"ד מנוסים, ע"מ להיוועץ בנושאים משפטים שבתחום התמחותם.


למי שהכיבוד על שולחן הגישור שלי מעלה אצלו חיוך, אזכיר כי כבר בספור המקרא של שלושת המלאכים שביקרו בבית אברהם אבינו ובעודו חושב שמדובר בזרים פנה לשרה אשתו וציווה: "מהרי שלוש סאים קמח סלת לושי ועשי עגות". אני אומנם לא לש ומעולם לא אעז לתת הוראות לאשה, בטח לא לאשתי, אבל חשוב בעיני שאורחים שמגיעים לכל מטרה ירגישו רצויים ואהובים, בני בית!


העניין האחרון מביא אותי לכלל נוסף שמוביל אותי מאז שזנחתי את העיסוק בליטיגציה, והוא שחייבים לקבל, ואפילו לאהוב, אנשים, וכמובן לבטוח באנשים ולדעת להקשיב להם. זוהי תחילתו של גישור מוצלח ויעיל.


אנחנו קרובים לפתיחתה של שנה חדשה ובה עומדת ככל הנראה להיכנס לתוקף הרפורמה בתקנות סדר הדין האזרחי, שהשפעתה על מערך הגישורים בכל התחומים אינה ברורה.


מצד אחד, יכול שהתקנות שמקשות על עורכי הדין יביאו לריבוי הליכי מו"מ מחוץ לכותלי בית המשפט, לרבות גישורים – כאשר מן הצד השני יכול שלוחות הזמנים הצפופים וההנחיות לשופטים לעמוד במועדים בדווקנות ימנעו ויגבילו הליכי גישור, שמטבע הדברים זקוקים לזמן ולשקט תעשייתי, ולעניין זה ימים יגידו.


נושא הזמנים הוא הנושא היחיד בתחום הגישור שמחייב בעיני חשיבה עמוקה כיצד המגשר יכול להאיץ את תהליך המשא ומתן אחרי ישיבת הגישור, שכן מניסיון לעיתים מתן התשובות להצעות שהתגבשו לוקח זמן ארוך.


ברצוני לסיים בכמה מילים על היחס בין בתי המשפט למגשרים החיצוניים. בעיני, למרות שאין תיק שלא ניתן לקדם ו/או לסיים בהליכי גישור, המגשר אינו "מסלקה" של בית המשפט, ואין מקום להעברה אוטומטית של תיקים לגישור.


הליכי הגישור כרוכים בעלויות שלא תמיד ידם של הצדדים משגת, ועל בית המשפט וחברינו השופטים לעשות כל מאמץ להביא לניהול של משא ומתן ולתת הצעות פשרה נכונות, טובות ויעילות, שיביאו לסיום זול, צודק ומהיר של ההליך, בלא להזדקק לשמיעת ראיות.


לסיום ברצוני לאחל לכל החברים קודם כל בריאות טובה הצלחה בכל מעשיהם ושנה אזרחית חדשה טובה בהרבה מקודמתה.


בחזרה למגזין
בחזרה לעמוד הבית